רמב"ן על איוב· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ו · פסוק כ
בושו כי בטח, הבוטח בהם, והוא רומז לנפשו אשר יבטח לנחמתם. באו עד ההבטחה ההיא ויחפרו כי נודע שההבטחה בהם הבל, ולכן בושו וחפרו ורוצים לשוב לארצם. או יהיה "עדיה" קשור עם "עזרתי" אשר הזכיר בתחלת הענין, כי עתה הייתם אל הבוטח אשר באתם לעזרו והגעתם אליו וראיתם אותו תחת תלאותיו ותיראו מעזור לו. והתרגום אמר: ארום כדין הויתון כלא הויתון, תרגום הכתוב בלמ"ד ואל"ף לא, הקריאה אשר היא בלמ"ד וי"ו לו, כפי הנמצא בספרים: