רמב"ן על איוב· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ה · פסוק ה
אשר קצירו רעב יאכל, הרשע עצמו בימיו יאכל כל רעב קצירו:
ואל מצנים יקחהו, ואם יקחהו הוא, מבין הקוצים והצנים יקחו אותו, כי תעלה ארצו שמיר ושית:
מצנים, יחסר אות הכפל, מן ולצנינים בצדיכם. או יהיה יקחהו שב אל הרעב הנזכר, כי ילקט קצירו מבין החוחים:
ושאף, כל צמא חיל הרשע וממונם:
שאף, כמו באוות נפשה שאפה רוח. והתרגום אמר ואל מצנים יקחהו: ופולמוסין במאני זייני ידברוניה, פתר צנים מן ונושא הצנה לפניו, כאילו אמר ואל אנשי המלחמה יקח ויאסוף קצירו כי הם יאכלוהו: