אור ברסלב
רמב"ם על משנה תמורה פרק ד › משנה ג

רמב"ם על משנה תמורה· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]

פרק ד · משנה ג

משנה ב

המפריש מעות לחטאתו ואבדו והפריש מעות כו': כל הדינים האלה לפי שלא נתכפרו הבעלים אפשר בנותרים שיפלו לנדבה רוצה לומר שמקריבין בהם עולת נדבה ומפני מה היה ראוי תנאי בכלם שיביא חטאתו מאלו ומאלו לפי שאם הביא חטאת מדמי אחד מהן היה חייב להוליך המעות השניות לים המלח לפי שהבעלים כבר נתכפרו ונשארו אלו אחרי הכפרה ויש בזה חלוק ויתבאר בהלכה שאחרי זו ולפיכך יביא מאלו ומאלו ואז יפול השאר לנדבה: אין מחלוקת בין חכמים ורבי שאם הקריב שניה שלא אבדה שאבודה מתה אבל חולקין חכמים אם הקריב האבודה רבי אומר שהשניה תמות לפי שהמפריש על האבודה כאבוד דמי כאילו אבדה ונמצאת אחר שנתכפרו הבעלים וחכמים אינם אומרים כן לפי שהמפריש על האבוד לאו כאבוד דמי והלכה כחכמים:

תוכן העניינים

רמב"ם על משנה תמורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה