אור ברסלב
רמב"ם על משנה תמורה פרק ב › משנה ב

רמב"ם על משנה תמורה· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]

פרק ב · משנה ב

משנה א

חטאת היחיד שכפרו בעליו מתות ושל צבור אינן מתות כו': שכפרו הבעלים הוא שיפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת והקריבה ואחר כך נמצאת הראשונה: וממה שזכרנו כבר במסכת הזאת יתבאר לך שחטאת הצבור לא יהיה לה ולד לפי שכל קרבנות ציבור זכרים ואפילו חטאת כמו שבארנו בקצרה בתחלת הסדר הזה ואי אפשר ג"כ שתהא לחטאת הצבור תמורה לפי שאין הצבור עושין תמורה כמו שהקדמנו ואי אפשר לומר גם כן בחטאת צבור שמתו בעליה לפי שאי אפשר שימות ציבור ועיקר בידינו שבט לא בטיל כל שכן ישראל כולו אבל שכפרו הבעלים ושעברה שנתו הרי זה אפשר בצבור אבל לא נאמרו בפירוש אם חייבת חטאת צבור בכך או אינו נוהג אלא ביחיד וקבלה ביד כלנו ממשה רבינו שחמש חטאת מתות. ר"ש יליף סתום ממפורש ואומר כמו שאותן שלש מינים אינן נוהגים בצבור כך אלו השנים ורבי יהודה לא יליף אלא אמר מה שאפשר להיות מחמשת המינין בצבור יהיה ומה שאי אפשר אי אפשר והלכה כרבי שמעון:

תוכן העניינים

רמב"ם על משנה תמורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה