רמב"ם על משנה תמורה· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
פרק א · משנה ב
ממירים מן הבקר על הצאן ומן הצאן על הבקר כו': ממירין אחד בשנים ושנים באחד אחד במאה ומאה באחד כו': ראיה על זה מה שאמר בהמה בבהמה ושם בהמה נופל על מינים רבים זכרים ונקבות וראיתו על בעלי מומין ממה שנאמר טוב ברע שהקדים טוב ברע רוצה לומר שהיה טוב בתחלה ונעשה רע רוצה לומר שאירע בו המומין ולפיכך יעשה תמורה אבל אם קדם מום להקדישו ולא חלה עליו קדושה לא יעשה תמורה כמו שבארנו בשני מבכורות והלכה כחכמים: