אור ברסלב

רמב"ם על משנה שבת· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]

פרק יז

פרק טז

משנה א

כל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהם עמהן כו': אמרו אף על פי שנתפרקו בשבת שיעורו אע"פ שנתפרקו בחול ניטלין בשבת. ואינן דומין לדלתות הבית שאם נעקרו שאינן מטלטלין ואפי' נעקרו בשבת לפי שלא חשב לטלטלן ולהניען ולא נעשו לזה וזה הוא ענין אמרם לפי שאינו מן המוכן:

משנה ב

נוטל אדם קורנס לפצע בו את האגוזים כו': קורנס הפטיש. וקורדום הגרזן. מגרה המשור שמנסרין בו הנגרים העץ. מגריפה מגרפות יעים. רחת לוח יזרו בה החטה וצורתה ידועה. מזלג עץ ארוך וראשו האחד מתחלק לשלשה עצים כצורת אצבעות היד יבררו בו התבן מן הזרעים. כוש עץ ארוך דק שבו טוות הנשים והוא הפלך. כרכר הוא הכישור שנותנות בפלך בעת הטויה טורטי"ר בלע"ז. מחט של יד מחט התפירה. ומאמרם ליטול בו את הקוץ יש ראיה שמוציא מה שנכנס בבשר האדם מן הקוצין והברקנים בשבת וכמו כן מותר לסחוט החבורה כדי שתצא הלחה ממנה אבל לא להרחיב הפה. ומחט של סקאין הוא המחט הגדולה שתופרין בה יריעות השער והן הנקראין שקין:

משנה ג

קנה של זיתים אם יש קשר בראשו מקבל טומאה כו': עושין מקל לחבוט בו את הזיתים ומהפכין בו הזיתים כשהן בגת ועושין בראשי קצת אותן המקלות כמו רמון עגול או קשר וכשמהפכין בו הזיתים ירימו המקל ויביטו באותו רמון אם יש בו שמנונית אם לא וידמה כלי קבול ולפיכך מטמא:

משנה ד

ר' יוסי אומר כל הכלים ניטלין חוץ מן המסר הגדול כו': מסר הגדול הוא המגרה הגדולה שבה מגררין העץ העבה. ויתד של מחרישה ידועה ואמרו לצורך ושלא לצורך רוצה בו בין לצורך גופו בין לצורך מקומו אפי' מחמה לצל וצריך שיהיו אותן הכלים ראויין להשתמש בהם בשבת כמו הסכינין והכסאות והקערות והם נקראים דבר שמלאכתן להיתר אבל הכלים שהן דבר שמלאכתן לאיסור כמו המדוכות והרחים מותר לטלטלן לצורך גופן ולצורך מקומן אבל לא מחמה לצל וזה הוא העיקר בטלטול שבת וזכור ואל תשכח. ואין הלכה כרבי נחמיה:

משנה ה

כל הכלים הניטלין בשבת שבריהן ניטלין עמהן כו': עריבה היא קערה. ומקפה תבשיל או מרק קופא והמחלוקת שביניהן הוא כשנשברו בשבת אבל אם נשברו מע"ש אפי' אינן עושין מעין מלאכתן:

משנה ו

האבן שבקירויה אם ממלאים בה ואינה נופלת כו': קירויה הוא כלי חרס ששואבין בו מים ותולים ממנו אבן כדי שיכבד וירד לתחתית המעין. טפיח קומקום קטן והטעם שבעבורו לא התירו לשאוב בשבת כשאינו מתוקן גזירה שמא יחתוך ממנו בידו בשבת ויתקנהו לשאוב:

משנה ז

פקק החלון ר"א אומר בזמן שהוא קשור ותלוי כו': פקק החלון הוא המפה שתולין כנגד החלונות כדי שיסתיר אורם ופירוש פקק המסגר כלומר הדבר שסוגרין בו. ומה שאמרו חכמים בין כך ובין כך רוצה לומר בין קשור ובין שאינו קשור כיון שהוא מתוקן פוקקין בו והמחלוקת הוא בתוספת באהל עראי רבי אליעזר אומר אין מוסיפין באהלי עראי ואפי' ביום טוב וחכמים אומרים מוסיפין אהל עראי ואפי' בשבת והלכה כחכמים:

משנה ח

כל כסויי כלים שיש להם בית אחיזה ניטלין בשבת כו': אין ביניהם מחלוקת כי כסוי הכלים ניטלין בין שיש להן בית אחיזה בין אין להן וכסויי קרקעות אינן ניטלין אא"כ היה להם בית אחיזה אבל המחלוקת בכלים המחוברין לקרקע ר' יוסי סבר כי אין הפרש בין מחוברין לאין מחוברין ינטלו כסוייהם ואע"פ שאין להם בית אחיזה וחכמים סוברין שהן כקרקע והלכה כחכמים והוא העיקר האמתי כי כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע:

תוכן העניינים

רמב"ם על משנה שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה