רמב"ם על משנה שביעית· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
פרק ז · משנה א
ענין שאמר כלל גדול כנגד הכלל הנאמר במעשרות שדין שנה שביעית חייב למאכל אדם. ופירוש ממין הצובעין. ממיני הצבעים:
יש לו שביעית ולדמיו שביעית. יתחייב בהן שביעית ואם נמכר יתחייבו דמיו בדינים ההם ועוד יתבאר ענין הביעור לאחר זה וכבר פירשנו שהלוף מין מהבצלים:
הדנדנה. נקרא נענע ובערוך נקרא מינט"א בלע"ז:
ועולשין. הנדבה:
והכרישין. כראתי:
והרגילה. פו"ר קאקל"י בלע"ז נקראת רגלה:
ונץ החלב. מקדונס עשב ידוע אצל הרופאין:
החוחין. קבוץ חוח:
והדרדרין. קבוץ דרדר ואלה מיני קוצים הם:
ספיחי אסטיס. הוא הצבע שצובעים בו תכלת ונקרא כן מפני שיקצרוהו ויצמח והוא לעולם ספיח:
וקוצה. ממיני הצבעונין ויש מי שפירש אותו אלעצפו"ר: