רמב"ם על משנה שביעית· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
פרק ד · משנה ו
המזנב. לכרות קצת מן הענפים:
ירחיק טפח. ר"ל להרחיק מן הגפן טפח או משרש הקנה והקרדום ידוע ומגל הוא חרמש ומגירה הוא משור והענין שאין צריך שנוי בכרתו וזה כשלא נתכוין לזמור:
אילן שנפשח. נבקע תרגום וישסף ((ש"א ו) ופשח:
פירוש לא שיעלה לא שיתחבר ויהיה נדבק ונקשר אלא כדי שלא יוסיף להבקע והלכה כר"ע: