רמב"ם על משנה פרה· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
פרק ד · משנה ב
בשתי גיתות שחתכה ועשה גת לקצתה וגת לקצתה ואמרו או ששרף ה' בגת אחד אע"פ שהיתה כל אחת יוצאת לבדה כפי מה שקדם. ואמר האל ית' (שם) והזה אל נכח פני אהל מועד ולזה יצטרך שיזה כנגד פתחו של היכל והוא יראהו ר"ל ההיכל כמו שיתבאר בפ' שני ממדות: הזה מששית שביעית ר"ל שהוא טבל אצבעו טבילה ששית והזה ממנה ששית ושביעית הנה פסלה לפי שמתנאה כפי מה שהודעתיך על כל הזאה טבילה ואע"פ שהוא שב אחר זהו טבל טבילה שביעי' והזה ממנה הזאה שביעי' הנה זה לא יספיק לפי שהוא כבר פסלה אמנם אם הזה מטבילת שביעי ב' הזאות שביעית ושמינית הנה היא כשרה לפי שכבר נשלמו שבע הזאות כמצותה וכל מה שיבא אחר זה לא יפסידה וזה אפי' שב והזה שמינית או תשיעי' או עשירי' לא פסלה: