רמב"ם על משנה סנהדרין· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
פרק ח · משנה ה
בן סורר ומורה נדון על שם סופו ימות זכאי כו': נדון על שם סופו כלומר כי התורה העידה מי שהוא בימי קטנותו מרוב התאוה בזה התכלית שאמר אי אפשר לבסוף שלא יגזול בני אדם וישפוך דמים לקחת ממון שיעשה בו מה שהרגיל והש"י צוה שיהרג מפני זה ויהרג הוא לפני שיהרוג לאחרים: