רמב"ם על משנה נגעים· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
פרק ג · משנה ד
הפסוק לא ידין בשחין ובמכוה כאשר התחדש בהן צרעת בהסגר שני ואמנם בא בהם ההסגר שבעה ימים לבד במה שיצטרך הסגר ואחר השבוע יחליט או יפטור ולא נזכר בהן מחיה ואמנם אמר בנגע השחין (ויקרא י״ג:כ״ב) ושערה הפך לבן ואמר בו גם כן (שם) ואם פשה תפשה בעור ואמר במכות אש (שם) והנה נהפך שער לבן בבהרת ואמר בו ג"כ (שם) ואם פשה תפשה בעור ולא יצטרך שאשוב בכל מקום לפרש שהפסיון אי אפשר אלא אחר זמן לא פחות משבוע כמו שהשרשנו: