רמב"ם על משנה מקואות· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
פרק י · משנה ח
כבר ביארנו שהמים לבדם בלתי שאר המשקין הם אשר יטהרו אם נשאם בתוך זה המקוה ולכן אם טבל זה האיש ויש מים טמאים באסטומכא יטהרו להגיעם בתוך המקוה והוא אמרו מפני שהם טהורים בגוף לפי שנטהרו והם בתוך האצטומכא להגיען בתוך המקוה ולכן אם הקיאן שמה יהיו טהורים וזה אשר בלע טבעת טהורה ונכנס לאהל המת לא תטמא הטבעת לפי שהוא מציל עליה וכן אילו אכל בשר המת ונכנס לאהל לא יטמא האהל כמו שהתבאר באחד עשר מאהלות והיא בתוספתא כלים הבלועין מצילין על הטהורין מליטמא והחץ אשר הוא תחוב בגוף הנה יתראה קצהו בשטח הגוף ואז יהיה חוצץ כמו אילו היה על שטח הגוף והנה ישקע בבשר וישוב תוך הגוף ולא יקפיד בו אז ואפילו היה חץ טמא:
סוף הספר