אור ברסלב
רמב"ם על משנה כתובות פרק ב › משנה א

רמב"ם על משנה כתובות· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]

פרק ב · משנה א

פרק ב

האשה שנתארמלה או שנתגרשה היא אומרת כו': הינומא מפה [בד"נ הגי' אהל] ממשי היה מנהגם שנושאים בו בתולות מבית אביה לבית בעלה והעיקר בזה הדין כל זמן שנאבדה הכתובה הוא נאמן באמרו אלמנה נשאתיך אלא אם נמצאו עדים שהעידו שנשאת בתולה או ממי שהיה מצוי בחופתה וראה שנעשה לה ממעשה אנשי המקום ההוא שעושין לבתולה ממיני הקישוט או ממיני השחוק וזולת זה והיה מנהגם במקומו של ר' יוחנן חילוק קליות:

תוכן העניינים

רמב"ם על משנה כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה