רמב"ם על משנה יומא· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
פרק ג · משנה ד
פרסו סדין של בוץ בינו לבין העם קידש ידיו ורגליו כו':
פשט ירד וטבל עלה ונסתפג הביאו לו כו':
סדין של בוץ ענינו רדיד של פשתן.
קרצו כמו שחטו והוא מגזרת קרץ מצפון בא [ירמיה מו] והוא שישחוט רוב שנים כי עבודת היום לא תהיה אלא בכהן גדול.
ופי' מירק אחר שחיטה על ידו השלים אחר שחיטה אחריו. ומירוק נקרא השלמת הפעולה איזו פעולה שתהיה.
ונסתפג כמו נתקנח: