רמב"ם על משנה דמאי· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
פרק ג · משנה ד
כבר בארנו במסכת ברכות כי כל מה שתראה במשנה הפרש בין כותי לנכרי היה כן בזמן שעבר: ומה שאמר
בחזקתן למעשרו' ולשביעית ר"ל שאין לו לחשוד אותן שהחליף אותם אבל הם כאשר היו בתחלה. ואם יוליכן לטוחן נכרי הם דמאי וזה לפי שהטוחן יתקבצו אליו קופות של חטה ואפשר שיחליפן בפירות ישראל אחר שהם מחויבות במעשרות ועל כן יהיו דמאי. וכשיפקיד פירות אצל הנכרי נאמר שהחליפן משלו ועל כן הם כפירותיו ר"ל כפירות הנכרי ואינם מחויבין כלום. ור' שמעון אומר אולי ישראל אחר הפקיד אצלו והחליפן בהם ויהיו גם כן דמאי ואין הלכה כר' שמעון: