רמב"ם על משנה דמאי· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
פרק ב · משנה ב
ר"ל מי שירצה להיות נאמן על המעשרות ושנאמין בו כשיאמר זה מעושר וזה אינו מעושר ולא יהיו פירותיו דמאי ירגיל עצמו במעשים אלו עד שיהיה נודע בהם ויצא לו שם ואז יהיה נאמן:
וענין אינו מתארח שלא יאכל וישתה אצלו: ומה שאמר על עצמו אינו נאמן שאחר שאכל אצל עם הארץ ופירות עם הארץ דמאי ואינו נאמן שיאמר כי מה שאכלתי עמו היה מעושר מפני שהוא נוגע בעדותו ומאחר שאינו נאמן על מה שיאכל היאך יהיה נאמן על מה שאנו אוכלין ונסמוך על דבריו כשיאמר זה מעושר ואין הלכה כר' יהודה: