רמב"ם על משנה בבא מציעא· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
פרק ט · משנה יב
אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה אחד כו': שבועת השכיר הוא שבועת התורה ובלבד כששכר אותו בעדים אבל אם לא שכרו בעדים מגו דיכול לומר ליה לא שכרתיך נאמן לומר כבר נתתי לך שכרך וישבע שבועת היסת שנתן לו שכרו כמו שנתבאר בשביעי ממסכת שבועות. ופירוש המחהו שהכניס את החנוני תחתיו לפורעו: