רלב"ג שיר השירים· רבנו לוי ב"ר גרשום [הרלב"ג]
פרק ב · פסוק טז
דודי לי ואני לו הרועה בשושנים:
אמרה שהוסרו אלו המונעים ג״כ. ולזה תהיה היא לדודה בלי מונע ודוחה לו. וקראה אותו רועה בשושנים לפי שאחר שהוסרו כל אלו המונעים הנה דרכו שיהיה נזון במה שהוא בכח הפרי והזרע אשר יכוין אליו והם הצורות הדמיוניות כמו שקדם זה לא היה אפשר לו: