אור ברסלב
רלב"ג שיר השירים פרק ב › פסוק ג

רלב"ג שיר השירים· רבנו לוי ב"ר גרשום [הרלב"ג]

פרק ב · פסוק ג

פסוק ב

כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי:

השיבה אל השכל כי הוא בין שאר הכחות הנפשיות המנהיגות כמו התפוח שהוא עושה פרי ערב מאד במראהו וטעמו וריחו ומשושו בעצי היער שאינם עושה פרי. והאמת כי הפרי הוא מיוחס אל השכל לבדו מבין שאר כחות הנפשיות המנהיגות כי הוא לבדו ישוב נצחי באיש וזה כל פרי אלו הנמצאות השפלות והשלמות האחרון אשר בחומר כחיי עליו. ואולם שאר השלמיות אשר יקנם החמר הראשון קצתם באמצעות קצת הם בעבור זה השלמות. והנה בזה המשל עוד מהחכמה. וזה כי התפוח כשיהיו בעצי היער ימנעו האלנות ההם גדולו והוצאת פריו. ולחוזק החשק אמרה שהי' מחמדת מאד לשבת בצלו ושיהיה לחכה פריו אשר הוא מתוק אם היה אפשר זה לשערה בערבות הפירות ההוא וזה כלו להורות על חוזק החשק אשר לה להתחבר עמו. ואפשר שנאמר שהרצון בזה שהיא בוחנת בחכה שפריו ראוי שיהיה מתוק מאוד וזה סבת חשקה בו ר״ל מפני שערה ששלמותו הוא טוב מאד:

תוכן העניינים

רלב"ג שיר השירים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה