רלב"ג על מלכים ב· רבנו לוי ב"ר גרשום [הרלב"ג]
פרק ד · פסוק לד
וישם פיו על פיו. כאילו רצה שישפע חיות לנער מאברי אלישע והנה עשה זה אחר התפלה:
ויגהר עליו. ר"ל ששב להתפלל אחר זה והיה הולך בבית לבו וכוונתו בתפלה היה נמשך לו תנועת רגליו ללכת מתנועת קול השיר התנועה במחולות וזה מבואר מן החוש במי שיחשב מחשבו' תתנועע נפשו בהם פעם כה ופעם כה שהוא תנועע ללכת במהירו' בעת חשבו המחשבות וזכר שאחר התפילה היה עולה וכורע על הילד: