אור ברסלב

רלב"ג על איוב· רבנו לוי ב"ר גרשום [הרלב"ג]

פרק מא

פרק מ

פסוק א

אל מראיו יוטל. כשיראה הארם ענייני זה הרג יוטל ויושלך לרוב הפחד:

פסוק ב

לא אכזר כי יעורנו. לא ימצא אכזר וחזק שיוכל לעורר אותו ולהניעו ממקומו:

פסוק ג

ואשלם. ואשלים לעשות מה שנשאר שלא עשהו הקודם לי:

פסוק ד

בדיו. כחתיו וגבורותיו או יהיה הרצון בזה איבריו כי האיברים בבעלי חיים הם כמו הבדים באילן:

וחין ערכו. כמו וחן ערכו והרצון בו ויופי סידורו אשר באיבריו ויצירתו:

פסוק ה

רסנו. הוא הרסן שמשימין בפי הבהמה להנהיג אותה באשר ירצו:

פסוק ז

גאוה אפיקי מגינים. המשיל הקשקשים למגינים לגדלם ואמר אפיקי להורות על חזקם והרצון באפיקי חזקים ואמר גאוה להורות על גבהם ועבים:

סגור חותם צר. אמר שהקשקשים מדובקים וסגורים וחותמים בשר זה הדג חותם צר בדרך שלא יבא רוח ביניהם:

פסוק י

עטישותיו. הוא מענין עטוש:

כעפעפי שחר. הוא המקום מהאופק שיזרח ממנו השמש שהוא מאיר טרם זרוח השמש כמו שעה וחומש שעה:

פסוק יא

לפידים. לפידי אש:

כידודי אש. ניצוצי אש:

יתמלטו. יצאו ויולדו ממנו מגזרת והמליטה זכר:

פסוק יב

כדוד נפוח. כסיר רותח:

ואגמון. הוא דוד גדולה:

פסוק יג

נפשו. נשימתו:

תלהט. תבעיר ותלהיב מגזרת ולהט אותם:

פסוק יד

תדוץ. מענין שמחה:

דאבה. כמו דאגה:

פסוק טו

מפלי בשרו. הם חלקי הבשר הנופלים ונפרדים קצתם מקצת בשאר הדגים ואמר עליהם שהם דבקים בו:

יצוק. מגזר' והיית מוצק ועניינו חזק:

פסוק טז

כפלח תחתית. הוא האבן השפל משני אבני הריחיים או יהיה פלח תחתית החלק מהאבן שהוא אצל המרכז כי הוא ראוי שיהיה יותר חזק שבאבנים:

פסוק יז

משתו. מרוממותו ותקפו:

יגורו אלים. ייראו חזקים:

משברים יתחטאו. ממשברי לב שישיגום בסבת הפחד יתנקו דרך נקביהם לעשות צואתם ומימי רגליהם:

פסוק יח

משיגהו. המשיג אותו:

בלי תקום. בלי תעמוד ותתקיים כי לחזקו תשבר החרב כשיחשבו להכות בו:

חנית מסע ושריה. הם כלי זיין ואמר שאם יכוהו באי זה שיהיה מהם לא יתקיים החרב ולא יזיקהו:

פסוק יט

נחושה. הוא הברזל החזק אצי"ר בלע"ז:

פסוק כ

בן קשת. הוא החץ:

קלע. הוא כלי כמו חגורה שמשליכין בו אבנים פרונד"א בלע"ז:

פסוק כא

תותח. אמרו בו שהוא כלי בעל יתידות מחודדות שצדין בו הדגים ועל שהכלי אחד מצד אחד ורבים מצד אחר אמר נחשבו והנכון שתותח הוא הכלי הגדול שמשליכין בו האבנים הגדולות להפיל החומות והבניינים החזקים ויהיה הענין בזה שכקש נחשבו לו אבני תותח:

לרעש כידון. הוא קול תנועת הרומח כשמנענעין אותו להכות בו:

פסוק כב

חדודי חרש. סלעים חריפים דומים לחרשים חריפים ליבשם והנה ישכב עליהם ולא ירגיש בהם:

ירפד. יציע וישכב עליו:

חרוץ. הוא דבר חד כורת:

פסוק כג

מצולה. מן ירדו במצולות:

כמרקחה. כסיר שיעשו בו המרקחת שהוא רותח:

פסוק כד

יחשוב תהום לשיבה. הנה הרואה יחשוב תהום לאיש

סוף הספר

תוכן העניינים

רלב"ג על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה