רלב"ג על איוב· רבנו לוי ב"ר גרשום [הרלב"ג]
פרק לו
פסוק א
ביאור מלות המענה:
פסוק ב
כתר לי זעיר. המתן לי מעט:
ואחוך. ואגידך:
פסוק ה
כביר. רב ההשגחה:
כביר כח לב. רב הכנת השכל להשיג המושכלות:
פסוק ז
יגרע. ימנע:
פסוק יא
ויעבדו. הש"י:
פסוק יב
בשלח יעבורו. בחרב יכרתו:
פסוק יג
לא ישועו. לא יתפללו:
פסוק יד
וחייתם בקדשים. ונפשם בהיותם נערים שאז ראויי' להיות' קדשים מפני רתיחת הטבע אז:
פסוק טו
יחלץ. יציל:
פסוק טז
הסיתך. הסירך מזה הענין ויסיתם אלהים ממנו:
מפי צר. מפי הצר והמצוק ר"ל שלא תהיה בפיו למאכל:
מוצק. הוא מענין מצוק:
ונחת שולחנך. ומה שיורד בשולחנך:
פסוק יז
מלאת. פעל יוצא אע"פ שהוא מבנין הקל וכמוהו ומלאו את המקום הזה דם נקיים:
פסוק יח
פן יסיתך בשפק. פן יסירך מן העולם בספק ובהכאה:
פסוק יט
שועך. עושרך והוא מענין ולא ניכר שוע לפני דל:
בצר. זהב מגזירת והיה שדי בצריך:
פסוק כ
תשאף. תביט וחשתדל:
לעלות. לכרות ומזה הענין כעלות גדיש בעתו:
תחתם. במקומם:
פסוק כד
שוררו. הביטו והשיגו:
פסוק כו
שגיא. שגיא כח או יהיה סגיא ונפלא במציאותו:
פסוק כז
יגרע. ימנע:
נטפי מים. הגרת המים וזה בסבת היובש:
יזוקו מטר לאידו. יזלו מהם לחיות הם בכח מטר ר"ל שיעשו מהם איד לח אשר הוא מוכן להיוח ממנו מטר:
פסוק כט
מפרשי עב. מיני הפרשיות אשר לעב והרצון בו כי כבר יתחדשו עבים מחחלפים זה מזה עד שמקצתם יהיה מטר ומקצחם יהיה רוח ומקצתם עניינים אחרים כמו שזכר אחר זה:
תשואות סוכתו. הרצון בסוכתו עננו והרצון בזה המיית עננו והוא הרעם:
פסוק ל
אורו. שמשו ומזה צר ואור:
פסוק לא
למכביר. לרוב:
פסוק לב
כפים. עננים ומזה הענין ושכותי כפי:
כסה אור. הוא האיד הקיטורי שהוא מתלהב בקלוח ובמעט סבה:
במפגיע. בממשש ופוגש:
פסוק לג
רעו. הוא האיד האחר שהוא רעו וחבירו:
מקנה אף על עולה. קנין אף על האיד הקיטורי שמדרכו לעלות למעלה: