רלב"ג אסתר· רבנו לוי ב"ר גרשום [הרלב"ג]
פרק ט · פסוק יט
על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות. לפי ששושן היתה מוקפת חומה רצו שינהגו כל הערים המוקפים חומה כמנהג שושן להזכיר זה הנס הנעשה שם כי שם היה השרש והראש כמו שנתבאר במה שקדם ושם היו גדולי העמלקים ושריהם ולזה היו עושים את יום חמשה עשר באדר יום משתה ושמחה כי בו נחו מאויביהם. ואולם היהודים היושבים בערים שאין להם חומה היו עושים את יום ארבעה עשר משתה ושמחה כי בו נחו מאויביהם. ולפי שכבר נתבאר בספר יהושע הערים שהיו נקראים אז ערי הפרזי והיתה התקנה הזאת נמשכת לכל עיר שנקראת עיר פרזית ידענו שבהם לבד ינהג דין ערי הפרזות כי הם אשר מדרכם להיות בלי חומה ואולם שאר העיירות שהיה מדרכם להיות בצורות אף על פי שאין להם חומה עתה אין דינם דין ערי הפרזי לזה הענין: