רלב"ג אסתר· רבנו לוי ב"ר גרשום [הרלב"ג]
פרק ב · פסוק כא
בימים ההם ומרדכי יושב בשער המלך וגו'. ידמה שכבר נודע זה הסוד למרדכי אם מצד שהם מדברים זה אל זה בלשונם והיו חושבין שאין שם מי שיבין דבריהם והנה היה מרדכי מבין לשונם כי הוא היה מסנהדרין כמו שאמרו ז״ל והם היו מבינים כל הלשונות. או נודע לו זה ברוח הקדש. או מצד רמיזותיהם. ולזה ספר שכבר כעס כל אחד מאלו שני הסריסים שהיו משרי המשקים והגיע מכעסם שבקשו לשלוח יד במלך אחשורוש להמיתו בסם המות שישימו ביין. והנה ידמה כי מפני ידיעת מרדכי כעסם על המלך והרגיש בבקשתם זה הסם הממית שפט תכף שלזאת הסבה השתדלו בהגעת זה הסם להם ולולי זה לא היה צריך לומר קצף בגתנא ותרש משומרי הסף אבל יספיק שיאמר שהם בקשו לשלוח יד במלך אחשורוש: