רלב"ג אסתר· רבנו לוי ב"ר גרשום [הרלב"ג]
פרק א · פסוק יט
ולא יעבור. רוצה לומר שיתקיים תמיד זה הנמוס ולא יסור:
אשר לא תבא ושתי לפני המלך ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה. הנה לא קראה מלכה בזה המקום כי היה רצונו לעשוק ממנה המלכות ואמר כי על מה שמנעה מלבא לפני המלך תסור ממנה המלוכה כי לא היתה לה אם לא מפני המלך ולפי שאינה נשמעת לו אין ראוי שתשאר לה אך יתננה המלך לרעותה הטובה ממנה וזה יהיה כשימית אותה ויקח אשה אחרת כי בזולת זה לא יתכן זה הענין כי כל נשי המלך הם מלכות ואפשר שהיה מנהגם שלא לקח כי אם אשה אחת: