ריטבא על גיטין· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף פא.
מאי היא אלימא אי מבטלי' קלא או לא ולקמן בפ' המגרש מפ' היכי מבטלי' לקלא אמרו אקרו לנתינה כתיבה דילמא ונתן אמרי ופי' טעמא בתוספות משום דלא לחנם יצ' קול זה וכיון שכן יש לחוש: אמר רבה בר בר חנה אר"י משום דריב"א בוא וראה שלא כדורות הראשונים דורות אחרונים ואק"ל דהא אריב"א היינו ר"י סתמא והתם בכתובות אמר דר"י ורב אמדו דגר א' דר"י נמי אמר דשבויה שנשבית הרי היא בקדושתה וי"ל דה"ק בוא וראה כמה בין דורותיו לדורותם שהם היו מחרימין בענין זה ואעפ"כ כיון שנראה לו להקל אמר כמו שנר' לו ולא הכניס דבריו מפני א' אמר רב בר בר חנה אר"י מחלוקת כשראוה שנבעלה דב"ש סברי אדם עושה בעילתו בעילת זנות אבל לא ראוה שנבעלה א"צ הימנו גט שני ולא שני לו בין נשואה לארוסה כלל כיון שראוה שנבעלה ודלי כמתני' דקי"ל כר"י וכתב ברמב"ם דה"מ באשתו או בארוסתו אמרי דאין אדם עולה בעילתו בעילת זנות אבל בפנויה בעלמ' לא ואי חוששין לקדושין מ"ה אבל הבא על שפחתו יצאה לחירות וכמו שכתבנו למעלה אבל הרי"ף פסק כסתם מתני' ואפשר משום דתלמוד אמר ור"י דאמר כי האי תנא אלמ' דלית הלכת' כוותיה אלא כסתם מתני' ועוד דסמך אאידך אמור' שאמר משמי' דר"י הלכה כסתם משנה דבכל דוכת' מקשי' הכי להדי' ולא מתרצינן אמוראי נינהו אלא אגב הדחק היכי' דלא משכח תירוצ' למלת אלא בהכי רב יוסף מחני כשר פי' קרוב כשר שלא יהא גזלן והתני' קרוב כלומר סתמ' תני כשר כלו' קרוב כשר וכדפי' ויש מי שפי' כשר ממש והוא הנכון זדר"י לא הכשיר בה אלא ע"א קרו בלבד אבל תרי לא דילמ' אתי לקי מי בשני קרובי' וחד כש':