ריטבא על גיטין· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף סג.
ואמאי ואין הקטן עושה שליח לישנא יתירא הוא ולא גרסי' לה דלא אצטריך דמכי אמרינן דאינה מגורשת עד שיגיע גט לידה שמעי' דאין קטן עושה שליח דאי עושה שליח כשיגיע גט גט לידו של שליח הויא מגורשת ורש"י ג"כ ל"ג ליה אבל גרש"י כך קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה לפי' אם רצה הבעל להחזיר יחזיר דאין קטן עושה שליח והכי איתא במתני' ומכי מטא גיטא לידה מיהא מגורשת ואמאי הא הבעל לא שוויא שלוח זו היא גרש"י והוא הפי' הנכון מאי לאו קבלה קבלה הולכה הולכה פירוש כשאמר השליח דאשתו אמרה התקבל הבעל א"ל התקבל כשאמר השליח דאשתו אמרה הבא הבעל א"ל גמי הולך ואפ"ה אמרי' דמשיגיע גט לידה מגורשת אלמ' דאדבור' דידה סמכי' ואפי' היכ' דאיכ' למימר עקר וקשי' לר"נ בין למאי קס"ד מעיקר' בן למאי דפריש רב אשי ומקבל אקבלה פריך דאע"ג דשליח אמר התקבל ואיהו אמר התקבל אמרי' התקבל והולך קאמר דכמוך אדבור' דידה סמיך הולכה אהולכה אמאי אינה מגורש' מיד כשיגיע הגט לידו כיון דאיהי שליח קבלה עבדיה דהשת' ל"ל דשליח עקרוה לשלוחתיה כשאמר דאשתו א"ל הב' ודאי השת' לית לן למימר דעקר שליח לשלחותיה ועוד דלא אמרי' הכי אלא לאקולי עליה כי היכי דלא לטרח אבל לעקור שליחות דליכ' טורח' וליקבל עליה שליחות דטרח' דהיינו שליחות הולכה הא ודאי לא אמרינן וא"כ אמאי לא אמרי' דתגרש כל היכ' דמגרשה קאמר וי"ל דל"ק דכיון דבעל א"ל הולך לא אפשר למימר הכי דלא משמע ליה כלל דהולך הוי לשון זכי דהאי תנא ס"ל כר"נ דהולך לאו כזכי ובלשון הולך ליכא לשון קבלה ולא לשון זכיה כלל אבל בל' התקבל במשמעות קבלה להולכה אבל בהולך לא ומהדרי' לא קבלה אהולכה והולכה אקבלה ובהולכה אקבלה מתרצא קושיין דכיון דא"ל הולך אע"ג דשליח אמר דאשתו אמר לי הוי שליח הולכה דהשתא בעל הוא דעביד לי' שליח הולכ' ושליח אדעת' דהכי שקלי' והילכך אינה מגורשת עד שיגיע גט לידה וכשהגיע גט ליד' מיהת מגור' אבל היכ' דא"ל הולך כמו שאמר אשתי אפשר דאמרי' דעקר שליח לשלחותי ואפי' לידה אינה מגורש' וכסבר' דרב אשי או משום דאדבור' דידי' סמכי וכדקס"ד מעיקר' דמה' דהכ' ליכ' קושי' ומקשי' קבלה אהולכ' כי מטי גיטא לידיה לאלתר להוי גיט' ש"מ אדבור דידי סמך דאמר דאשתו א"ל תימא לי לרבי' נר"ו מהאי דקאמר ש"מ דאדבור' דידיה סמיך וכי בתירוץ דעבדי דרך דחייה בעי למפשט מידי והיכי אפשר למשמע מינה כלום דדחינן ליה ליה וא"ל לא קבלה אקבל והולכה אהולכה כדמעקר' וכי בעי למפשט הא דחי' לי' וכי בעי למפשט הא דלעיל דחי ליה ואזיל הכא דחי ליה לפיכך פי' הוא נר"ו דאיהו לא בעי למפשט מהכא דאדבורא דידי' סמכי' דהא פשיט' דדחי ליה וכדכתיב אלא מאן דמייתי לה להאי ברייתא מעקר' בעי למפשט מינה תרתי דאמרי' אדבורא דידיה סמיך ואפי' היכא דעקר ואיהו דחי ליה דהיכא דעקר לא אמרי' הכי אבל הכא לא עקר לשליחותיה ואיהו בעי מניה הא דדחי ליה הכי אי דחי ליה מיניה דלעולם לא אמרי' דאדבורא דידי סמיך ואפי' היכא דלא עקר דלעול' אדבורי' סמכי' או אי דחי ליה בלבד דהיכ' דעקר הוא לא סמכי' אדבורא דידה ושאלה הוא דעביד לומר ולא דחי' לי' כולה מילתא דלעולם לא סמכי' אדבורא דידה סמכינן כל היכא דלא עק' היכ' דחמר הולך כמ"ש אבל הכא דלא אמר כמו שאמרה אלא התקבל והולך אמר דאדבורא דידיה כמוך רבינו נר"ו והיינו דוקא כשא"ל השלי' דאשתך אמר הבא והוא אמר התקבל אמרי' דהתקבל והולך קאמר דהא שליח לא עקר לשלחותי' אבל הכא דא"ל שליח אשתך אמרה התקבל ואיהו אמ' התקבל סתם אינה מגורשת משום דשליח עקר לשלחותיה וכיון שכן התקבל בתורת קבלה ממש קאמר וכדפי' לעיל ולענין פסק הלכה קי"ל כר"נ דהיכ' דאמר' הבא לי גיטי ואשתך אמר התקבל ני גיטי וא"ל הולך כמ"ש דאפי' הגיע גט לידה אינה מגורשת משום דעקר שליח לשליחותיה וכדפי' רב אשי והא ברייתא לא ק"ל דשנויא שנין קבלה אהולכה והולכה אקבל' שנוייא הוא כי היכי דלא תיקשי לר"נ והתקבל לי גיטי ואשתך אחרת הבא לי גיטי והוא אמר התקבל ולא א"ל הולך כמ"ש התקבל והולך קאמ' דאדבור' דידיה סמוך ומכי גיטא לידה מגורשת ותדע לך דהא ודאי שנויי' דשנין לו קבלה אהולכה והולכה אקבלה קושטא היא וברייתא הכי מתוקמא כיון דקי"ל כר"נ דאי לא תיקשי לר"נ וכיון שכן ע"כ ס"ל בעלמא היכא דלא אמר כמ"ש דאדבור' דידיה סמיך דאי לא אלא דאדבור' דיד' סמכי' הנ"ל אינו גט עד שיגיע גט לידה דאפילו קודם שיגיע גט לידה הוי מגורש' ואם נאבד הגט קודם שיגיע לידה ומת הבעל חולצת ולא מתייבמ' אלא ש"מ דדבר פשוט דאדבור' דידיה סמכי' ואינו גט עד שיגיע גט ליד והבא לי גיטו ואשתך אמר' התקבל לי גיטי והוא א"ל הולך והיכ' דא"ל הולך כמ"ש מספק' לן אי אדבורה דידה סמכי' או אדבור' דידיה ואם מת הבעל קודם שהגיע גט לידה חולצות ולא מתייבמת וכ"כ הרב בעל העיטור הולך ותן לו זכי לה והתקבל לה. רצה להחזיר לא יחזיר פי' משום דקסבר דהולך כזכי ומתגרשת לאלתר דאלו א"ל הכי או התקבל דהא דומי' דהתקבל קתני וא"צ להוליכו לה כנל ואפי' משום תנאי דלא תימ' דתנאה הוי דתהא מגורשת מעכשיו ובלבד שיוליכנו לה והיינו דא"ל הולך דזה אינו דהא דומי' דהתקבל קתני לומר ולאלתר כשהגי' גט לידו מגורשת אעפ"י שנשרף או נאבד ולא הגיע הגט לידה וזה ברו והא דאמרי' הולך ותן לה הולך או תן לה קאמר דהולך או תן לר' כזכי הוי ולר"נ בין הולך בין תן לא הוי כזכי ובירוש' גרסי' הכי הולך לה תן לה וכיון דאיתא בירוש' בהדי' ובגמ' דילן אתמר סתם כפירוש הירושלמי כן נקטי':