ריטבא על גיטין· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף ס.
והא דאמרי' דאין קורין בחומשין בב"ה משום כבוד צבור. פי' בחומשין שהם עשויין כתקון ס"ת דכל דבר דאיכא עיבוד לשמה ואזכרות שלא נכתבו לשמה וכל שאר תקוני ס"ת אינו חסר אלא שאינו ס"ת שלם ומשום כבוד צבור אמרו דאין קורין בהן אבל בחומשין שלנו פשו' הוא דאין קורין בהן בב"ה ואין מברכין בהן לאחריה אלא לפניה כדון הקור' בתור' שצריך לברך כל היכא שלא נפטר באהבה רבה כגון שלא קרא ק"ש עדיין וא"ה אמרינן בירושלמי דדוקא בקור' על אתר ונראה שהטעם מפני שאותה ברכה אינה קבועה כ"כ ואינו נראה דמברך ע"מ לקרות ומ"ה לא פטרוהו אלא בקורא או שונה לאלתר הא לאו הכי צריך לברך אבל לאחריה אין מברכין שאין מברכין לאחריה אלא בדבר שיש לו שיעור אבל שינויין אין לו שיעור והגית בו יומם ולילה כתיב אבל קריאת התורה בב"ה שיש לו שיעור מברכין לאחריה
מ"ט דנא ניתן ליכתב והרי הוא כקור' דברים שבכתב ף ע"פ ואסיקנ' דשרי למקרי בזה ולטלטולי דהא ר"י ור"ל מעייני בספרא דאגדתא בשבתא משום עת לעשות לה' הפרו תורתיך והא דאמר באל"ף בי"ת פי' שעושה האותיות מפוזרות אבל כל האותיות היו שם ורש"י פי' שאין בו אלא ראשי תיבות והא דאמרי' בבראשית עד דור המבול כת"ב עד ויהי ביום השמיני פי' שהוא דבר ראוי ואלו הן פי' כהנים פ' לווים ופרש"י פ' טמאים ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם והקשו לפי' בתוס' דהא בא' בניסן הוקם המשכן ופסח שני היה בחצי אייר וא"כ היכי ילפינן מינה התם בפסחים ודרשי' בהלכות פסח קודם הפסח ל' יום משום דמשה עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח ב' דהא טובא נינהו ולפי פי' הם דהיינו פ' וזה להם הטמא משום דהוצרכו והפרישן מטומאה ופרש' פרה אדומה משום דבשני בו נשרפה הפרה וקודם לכן לא אפשר משום דצריך הזאה אל נכח פני אהל מועד וליכא ואיכא מ"ד דדוקא אלו ואיכ' מ"ד דה"ה לכל הפ' דצריכות בשעתן ומי' כיון דלא אכתיבא מגלה אלא באותן פ' הצריכות לשמה. כאלו נתנה חתומה חשבינן לה