ריטבא על גיטין· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף לז.
אמר רב יהודה אמר שמואל יתומים אין להם פרוזבול פי' רבינו בשם הרמב"ן דממה שהלוום הם דממה שירש מאביהם א"צ וכדאמרינן בספרי רש"א כל בעל משה ידו ולא היורש ומיהו דוקא יורש אבל לא לוקח דלוקח לא זכי אלא בשעבוד נכסים ואכתי שעבוד הגוף קיום ואע"ג דלא קרי' ביה לא יגוש כיון דאידך יגוש מחמתיה לניגוש קרי' ביה עד אבל פי' שירשו מאביהם אפשר דסבירא ליה דההוא דספרי דר"ש בלחוד הוא דקאמר לה ושמא רבנן פליגי עליה והא איכ' מקומות דלא צריכא דמכח אסיכי ומקום סיכי לא חשיב רב אשי מקניה ליה גידמא דדיקלה כו' נראה דאיהו הוה תמן וצווח דלא זכי ע"כ אלא כל היכא דליתיה אמרינן דמסתמא זכי ואפילו לבסוף והיינו קולא שהקלו והכל משום תקנה כדי שלא תנעול דלת בפני לווין וכתב רבינו נר"ו דמסתברא היכא דאית לוה קרקע בשעת כתיבת פרוזבול אף על פי שמכרו קודם שביעית דאינו משמט כיון ששעה א' הוה לו קרקע דהא באותה שעה החוב נגוש היה וכיון שכן שוב אינו משמט ונכון הוא והא דאמר דרבי יונתן מסר מילי לרבי חייא בר אבא היינו שא"ל בלא כתב מוסרני לכם כל שטרות שיש לי זה הכלל מאי דעבדי בפרוזבול בכתב מסר ליה איהו ע"כ והא דאמר סיים לו שדה א' בהלואות וכתב לכל נכסיו אחראין וערבאין לך כיון דר"י גופיה דחאה לא קו"ל הכי ותמה על הרמב"ן שכתבה והלא אפילו במשכנתא באתרא דמסלקי אמרינן במה שהשביעו משמטתה ואפי' באפותיקי מפו' נראה דמשמטה כיון דיכול לסלקו בכל שעה שירצה והאי דאמרינן דילמא ב"ש הוא דאמר שטר העומד לגבות כגבוי דמי תימא א"כ לב"ש אין לך מלוה בשטר שמשמטת ותירץ הח' הגדול רבי פנחס הלוי אחיו של רבינו נר"ו דשטר שאין בו אחריות נכסים לב"ש אע"ג דס"ל דכגבוי דמו משמט וגזרת הכתוב היא אבל היכא דאות ביה אחריות אינו משמט דלענין האחריות אמרינן דהרי הם כאלו הם גבויים הנכסים ולפיכך אינו משמט אבל רש"י שפי' דלא אמרינן דשטר העומד לגבות כגבוי דמי אלא בשטר שאין בו אחריות נכסים ויש טעם לדבר מפני שזהו כגבוי וא"א להפסידו אפילו המוכר הקרקע ואם אין בו אחריות נכסים אפילו יש לו כמה קרקעות אפשר שימכור אותם והלא לא ימצא מהגבה דאפילו יש לו מטלטלין ומ"ה אינו גובה מהם דמטלטלין דיתמי לב"ח לא משתעבדי ואפילו אינו כגבוי אבל כשיש בו אחריות נכסים הוא דאמר דהוי כגבוי וזה נכון: שאני משכון דקני ליה כדרבי יצחק ואע"ג דבעלמ' אמר אימור דשמעת לוה לר"י משכנו בשעת הלואתו מי אמר אינו אלא דחיה בעלמ' ור"י ודאי בכל אמר והכי מוכח הכא ובפסחים ובב"מ כתבתי יותר מזה בס"ד ומדאמר דב"ח משכון שמעי' דמלוה על המשכון אם מחל החוב אינו מחול דקנין אינו נפקע במחילה והכי מוכח בקדושין גבי עבד עברי אבל במשכנת' באתר' דלא מסלקי דאע"ג דאינה משמטת אם מחלה מחול דמשכון קרקע אינו קנוי: