ריטבא על גיטין· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף כו:
קשיא דר"א אדר"א תרי מנאי ואליב' דר"א ואק"ל דמאי דוחקיה לאוקמי לרישא כר"א דתיקשי ליה רישא אסיפ' לוקמא כר"מ וגזר בתורף אטו חתימה וכדאמר ר"ל לעיל גבי אין כותבין במחובר לקרקע דר"מ היא וגזר תורף אטו חתימה וי"ל משום דלא משמע ליה דריש' דר"מ היא דר"מ גזר בתורף לשמה אטו חתימה מדר"נ דאר"נ אומר היה ר"מ מצאו באשפה חתמו ונתנו לה כשר ואע"ג דגבי אין כותבין במחובר לקרקע גזר התם הוא משו' דאי שרינה לכתוב תורף במחובר אתו סהדי למחת' במחובר כיון שהגט במחובר אבל למגזר בתורה משום לשמה אטו חתימה הא לא אצטריך כלל דליכא למיחש דסהדי חתמי בגט אלא בביאת הבעל וכדכתיב לעיל ואע"ג דאפשר לאוקמ' כר"מ ומשו' קטטה וכדמוקי לה ר' שבתי אמר חזקיה בסמוך אפשר דרב יהודה לא משמע ליה דאיכא למיחש להכי ור"מ לא הוה גזר בתורף משום האי טעמא:
זימנין דה"ל קטטה בהדה וזריק ליה ניהלה ומיעגן ומותיב לה פירש"י ומיעגן משום דה"ל מגורשת ומי' בשום דוכתא לא חזינן דקרי עיגון למגורש' אלא הכא אפשר דאיידי דירתה עלה זריק לה גיטא וזמנין דהוי ספק קרוב לו ספק קרוב לה ולא הויא מגורש' גמורה ומעגן הוה מותיב לה כו':
קא פסיק ותני ל"ש מן הארוסין ול"ש מן הנשואין פי' דאפי' למגרש מן האירוסין אינו רשאי שיקדים זמנו אלא שיכתוב הזמן מיום הגרושין ממש והא דלא דייק ליה מדקתני סתמא דא"כ לעיל גבי נכתב ביום ונחתם בלילה דקת' סתמא נידוק הכי ומ"ש דהכא דייקינן טפי מהתם אלא התם היינו טעמא משום דלא דייקינן משום דאיכא למימר הכי אמרינן פסול היינו במגרש מן הנשואין אבל הכא דקתני צריך שיניה כלומר ואם לא הניח פסול אם איתא דמוקדם דמגרש דאירוסין אינו פסול ומאי יניח יכתוב דהאי מהני ליה אלא מגרש מן האירוסין אלא ש"מ מדאמר שיניח דאין לך גט מוקדם כשר דאפי'. במגרש מן הארוסין והיינו דמקשי' מן האירוסין למ"ד משום פירי אמאי לא בארוסה אין לבעל פי' דלא תקינו לו פי' אלא מן הנשואין ואילך הא מלתא שמעי' מינה דעילא דאמר משום תקנת הולד פי' דמשום תקנת ולד הצריכו להניח זמן בגט ארוסה ולא ידענא מאי ניהו כלומר היכי שייך ולד בארוסה האומר כתבו גט לארוסתי לכשאנכנסתה אגרשנה אינו גט ואמרינן עלה מה טעם גזירה שמא יאמרו גיטא קודם לבנה פי' האומר לעדים כתבו גט לארוסתי היום שדעתו לגרשה מיד כשאכנסתה והודיעם כן אונו גט ואמר ליה מה טעם כלומר דמשום פי' ליכא דהא משעת חתימה מפסיד לפי' ואף על גב דאיכא משום בת אחותו עולא ס"ל כר"ל דטעמ' משום פירי וכדכתיב וכדכתיב לעיל ומיהא נפקא לן גזירה שמא יאמרו גיטא קודם לבנה ה"נ כלומר במשנתינו לכך הצריכו להניח זמן בגט שלא לכתבו קודם גירושין ואפי' למגרש מן האירוסין משום שמא יאמרו גיטה קודם לבנה וזימנין דאזילי' לסופר ושקיל מינה גט דאית ביה זמן ומחתים ליה ויהיב לה ניהיליה אחר נישואין ואיכא למימר גיטה קודם לבנה ומשום קלקול זה דאפשר דנפיק מיניה אסרו גט מוקדם בארוסה ואפי' במגרש בעודה ארוס' וא"ת כיון דמשום הך גזירה היא אמאי נקיט טעמ' משום ולד ולא נקיט טעמא משום פירי דאכתי אפשר דאיתי' לטעמי' דפי' דדילמא אמר לסופר ולעדים כתבו ותנו גט לאשתי ואינהו שקלי גט שנכתב מן האירוסין וזמנו מן האירוסין וחתמו לי בנישואין ומגרש בהו ומפסיד פירי במשעת הנישואין ואילך ואפי' במגרש בו ביום שכנסה איכא משום פי' דההוא יומא וי"ל דבהא ליכא למיחש דסהדי לא חתמו ליה כיון דאיכא משום פירי דה"ל גט מוקדם גמור אבל בשעת אירוסין מחתמו ליה דהא לית ביה:
משום פי' ואכתי אפשר דנפיק מינה האי חורבה דאמר גיטא קודם לבנה וא"ת מ"ש דלהא חיישינן טפי בכיסת' דלא חיישינן מטעמא דלא מקדים איניש פורענות' כו' י"ל דהתם כוון דלא גמר בדעתיה לגרש דהא דעתיה הוא שתתפייס לא כתוב גטין דפורענות הוא לו ולא מקדים אינש פורענות לנפשיה ועוד דשמא לא יגרש ומוציא לעז עליה אבל הכא דדעתיה לגרשה וגמר לגרש כתיב איניש גיטא ואעפ"י שאין דעתו לגרש אלא אחר נשואים והא לאו פורענות' היא לו וה"ל כמאן דרמו תנאה בגיטה דהא אשכחן בכמה דוכתי תנאי בגט הרי זה גיטך לאחר ל' יום או לאחר ג' חדשים ואע"ג דלא מקדים אינש לפורענות' לנפשיה אלא ש"מ כדפרישי' דלא דמו כלל כ"כ רבינו נר"ו ואק"ל היכי אמרינן הכא דאינו גט וביבמות אמרי' דברי זה גט י"ל דההיא דהתם כשא"ל כתבו לי גט לארוסתי לאחר שאכנסנה אגרשנה וכתבו מאותו זמן ומשום הכי אמרינן הרי זה גט וא"ת הא פשיט' י"ל דאתא לאשמועינ' דאע"ג דכניס הנשואין אינן בטולין השליחות כיון שא"ל בהדיא כתבו לי גט לארוסתי לכשאכנסנה משא"כ באומר סתמא כתבו גט ואח"כ נשאה וגם את הגט כתבו אחר הנשואין דזה אינו גט דנשואין בטלו את השליחות והרי זה כמי שכתבו את הגט בלא צואת הבעל א"נ אתא לאשמועי' דצואת הבעל איכא אע"ג דהיא ארוסה והשתא היא נשואה כיון שעכשיו בעודה ארוסה דהויא הוא לגרושין משא"כ אם לא היתה ארוסתו שאין כאן שליחות כלל אינה בגט והיינו בעי' התם כנגדו ביבמתו מהו כלומר מי אמרינן דזיקתו היא דאיכא צואת הבעל או דילמא כיון דאינה ראויה להתגרש בגט ולא איפשטא ואק"ל היכי אמרינן הכא דאינו גט דמשמע אינו גט כלל דהא קי"ל דגט ישן אם נתגרשה בו תנשא בו לכתחילה וי"ל דהתם הוא בנת ייחד בעלמא אבל כאן כיון שנשאת בודאי כנבעלה חשבינן לה ובכי הא הוא דאמרי' דאינן גט:
וליתא מדר"נ פי' דמדר"נ דאמר דאומר היה ר"מ אפילו מצאו באשפה חתמו ונתנו לה כשר שמעי' דר"מ לא חייש למחזי כשקרא והיינו דמייתינן הא דר"נ ולא מייתי כמה מתני' דאשכח דר"מ לא בעי כתובה לשמה משום דאי מהתם אפשר דחייש למחזי כשקרא אבל ר"נ בא ואמר משמו דכיון דלא בעי כתיבה לשמה אפי' מצאו באשפה חתמו ונתנו לה כשר דלמחזי כשקרא ליכא למיחש והיינו דמייתי הא וכיון דכן שמעינן דרבנן דפליגי עליה דר"מ דהיינו ר"א ור"י כולהו סבירא ליה דלא חיישינן למחזי כשקרא דכי פליגי עליה דר"מ ל"פ אלא בגטי נשים או משום גיטי נשים כלומר בשאר שטרות משום גיטי נשים אבל משום מחזי כשקרא לא חיישי' ומשום דלא תימא דרבנן כיון דלא אמרי' לה בהדיא אפילו למחזי כשקרא חיישי' מייתי הא דר' אסי אר"י משום דאיכא למי' דלוה כן ופרטו וי"מ דהיינו דאייתו הא דר' אסי משום דאיכא למימר דלא כמו דטפי דאיכ' למיחש למחזי כשקר' כאשרת' דהיינו משום דעביד מעשה בשטר שהוא עשוי ובכי הא הוא דאיכ' למיחש למחזי כשקרא אבל כתיב' בלא חתימה לאו כלום ומשו' הכי לא חיישינן בה למחזי כשקרא קמ"ל האי דר' אסי אר"י שהוא כעין אשרתא דדייני או דעדיפא מינה ואפ"ה לא חיישינן למחזי כשקרא ומיהו לא אמרינן דבכל דוכת' לא חיישינן למחזי כשקרא. דהא אמרינן בגט פשוט א"ל רבא בר שילה להנהו דכתיבי שטרי אקניוהו כי כתביהו שטרי אקניית' אי ידעיתו יומא דאקניותו כתובו ואי לא כתובו יומא דקיימתו ביה כי היכי דלא מתחזי כשקר' וי"ל דבכל דבר שלבסוף בגמר המעשה יהיה אמת אעפ"י שקודם לכן היה נראה דשקר בכי הא לא חיישינן למחזי כשקרא והיינו ההוא דאשרתא דדייני דאע"ג דעכשיו כתיבי הכי וסהדי אכתי לא אסהידו מ"מ לבסוף. הרי יבואו ויעידו ויתקיים הענין כמו שהיו כותבין וכן ההוא דאמר ר א בשטרות שהרי לבסוף יעשה המלוה ויתקיים אבל בההוא דיני ושילי יראה כשקר גמור שאיך יכתבו בהיני ועכשיו הם בשילי ומעולם לא נכתב אלא בשילי, וכ"נ ההיא דרבה בר שילה דנר' דשקר גמור שלא כתבו לה יום הקניין ולא יום הכתיבה אע"פ שלענין הדין אינו עושה כלל מ"מ זה ודאי נראה דשקר ובכל כיוצא בזה חיישנן למחזי כשקר' אבל בהנהו דלעיל לא: