אור ברסלב

ריטבא על גיטין· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף י.

דף ט:

אלא כי קתני מילתא דאיתא בקדושין מלתא דליתא בקידושין לא קתני השתא לא הדרי אלא ממ"ש דלא קתני פסולה דאורייתא דודאי פסולה דאורייתא קמא אבל אכתי ס"ל דההיא דערכאות בעידי מסורה ור"א היא דאי לת"ק ערכאות ודאי בקידושין ג"כ איכא דמקדש את האשה בשטר העולה בערכאות של אין יהודי וחותמיהם אין יהודי ודאי אינה מקודשת דבקדושין בעי' עדים וליכא אלא ודאי כדפירי' דאכתי אית לן טעמא דעידי מסורה והשתא אתי שפיר דלית' בקידושין דהמקדש בשטר ועולה בעש"ג בעידי מסורה אע"פי שחותמיהם אין יהודי מקודשת דאע"ג דמזויף הוא מתוכו ל"א דילמא אתי למסמך עלייהו משום דקדושין העשוי בערכאות לא שכיח דאשה אינה מקודשת אלא מדעתה אף היא לא תתקדש לו אלא בקדושין הראויין ועוד דכלהו קדושין לאו בשטר נינהו דהוא אפשר בקידושי כסף וקדושי ביאה ורובא דעלמא מקדשי בקדושי כסף וכיון שכן מילתא דל"ש היא ולא גזרי' אבל בגיטין דלא אפשר אלא בגט ועוד דהיא מתגרשת שלא מדעתא וע"י איבה בכי הא כדי לקלקלה חיישי' לערכאות ומילתא דשכיח היא וגזרי' משום דילמא אתו למסמך עלייהו ועוד אין יהודי נמי בגיטין איתא בקדושין ליתא דבקדושין ודאי עד אין יהודי פסול כשאר משאר שטרות דטעמא מאי דמכשירי' להו בגיטין משום דעידי הגט אין חותמי' זה בלא זה גזרה משום כלכם כדאי' לקמן בקדושין ליכא למיחש להכי דכגט הוא ע"כ ויש לה אביה כדי לקלקלה מזמן את הכל לעדים אבל בקדושי' דמדעתא ליכא משום כוכלם הלכך עידי קדושי' חותמי' זה בלא זה וכיון שכן אין יהודי פסול דאיכא למימר דרווחא שבק למאן דקשיש מניה המוליך ומביא דהיינו ב"נ ו"נ בגיטין איתי' דבגיטין סגי בהכי אבל לא בקדושין וכת' רבינו נר"ו דטעמ' משו' דמדינא לא היה צריך דסתם ספרי דייני מגמר גמירי אלא שחששו רבנן לערעורי הבעל ותקנו דלימא הכי ובגיטין הוא דאיכ' למיחש להכי אבל בקדושין ליכא למיחש כלל כיון דמדינא ל"צ כיון דטעמא דסתם ספרי דדייני מגמר גמירי דמה יאמר ששטר קדושי' מזוייף הוא ואשתכח דהיא פנויה ומותרת וכ"ת ותו ליכא והא איכא למ"ד דקדושי' בעינן דעת' דהכא גבי גטי' וש"ע לא בעי' דעתה ותור' בתוס' דחדא מילתא היא דבין בגיטין בין בקדושין איתא והכא והתם דעת מקנה בעי' דהתם האשה היא המקנה הלכך בעינן דעתה והכא האיש המגרש הוא דמקנה ובעינן דעתו כך תירץ בתוס' אי רשב"ג אי דאחזוק כו' והא דנק' אי דאחזיק אי דלא כו' משום דרשב"ג אזיל בתר חזקה ואפי' בכתובה דאפשר דבכתיבה אע"ג דלא אחזיקו אפי' רשב"ג מודה דלא פליגי אלא בלא כתיבה ואחזיקו וכ"נ שם במ' חולין והאי דנקט הכא אי דאחזוק אי דלא אחזוק דרך התלמוד דשלא במקומה לא נחית לעיקר דינא ונקט לה לרווחא דמילתא ומהא דהכא ליכא ראיה כלל דרשב"ג פליג בכתיב' ולא אחזי' מפי רבינו ושלא כדברי קצת המפ' שכתבו שם במ' חולין משום הא דהכא דרשב"ג לא אזיל אלא בתר חזקה ואפי' בכתיבה פליג כל היכא דלא אחזוק וזה אינו כדפי' ושם בחולין כתב בענין אחר וזה עיקר:

תוכן העניינים

ריטבא על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה