פרק ז · אות טז
טז וְהָיָה לָךְ לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּלְכַלְכֵּל אֶת שֵׂיבָתֵךְ וגו' (רות ד, טו), רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשִּׁבְעָה רָאשֵׁי הָאָבוֹת הָאֲמוּרִין לְהַלָּן (דברי הימים א ב, טו): אֹצֶם הַשִּׁשִּׁי דָּוִד הַשְּׁבִיעִי. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר מִשִּׁבְעָה הַמְפֹרָשִׁין כָּאן, פֶּרֶץ, חֶצְרוֹן, רָם, עֲמִּינָדָב, נַחְשׁוֹן, שַׂלְמוֹן, בֹּעַז.