פרק ה · אות יד
יד וַתֵּרֶד הַגֹּרֶן (רות ג, ו), בְּמוֹאָב כְּתִיב (ירמיה מח, ל): אֲנִי יָדַעְתִּי נְאֻם ה' עֶבְרָתוֹ וְלֹא כֵן בַּדָּיו, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא וְרַבִּי סִימוֹן וְרַבָּנָן, רַבִּי חֲנִינָא אָמַר תְּחִלַּת עִבּוּרָהּ שֶׁל מוֹאָב לֹא הָיָה לְשֵׁם שָׁמַיִם אֶלָּא לְשֵׁם זְנוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה, א): וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וגו', בַּדָּיו לֹא כֵן עָשׂוּ, לְשֵׁם זְנוּת אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם. וַתַּעַשׂ בַּדָּיו לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא לֹא כֵן עָשׂוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם אֶלָּא לְשֵׁם זְנוּת. וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת, רַבָּנָן אָמְרֵי תְּחִלַּת עִבּוּרָהּ לְשֵׁם זְנוּת, וְסוֹפָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֵּרֶד הַגּוֹרֶן וַתַּעַשׂ.