פרק ה · אות י
י וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לְכַלָּתָהּ בָּרוּךְ הוּא לַה' אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ אֶת הַחַיִּים (רות ב, כ), שֶׁזָּן וּפִרְנֵס אֶת הַחַיִּים. וְאֶת הַמֵּתִים, שֶׁנִּטְפַּל בְּתַכְרִיכֵיהוֹן. וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי קָרוֹב לָנוּ הָאִישׁ מִגֹּאֲלֵנוּ הוּא. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בֹּעַז גְּדוֹל הַדּוֹר הָיָה, וְהָאִשָּׁה עָשְׂתָה אוֹתוֹ קָרוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: קָרוֹב לָנוּ הָאִישׁ.