פרק ב · אות יח
יח רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ פָּתַר קְרָיָיא בְּמשֶׁה, אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּהֵן קִלַסְתִּיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י, יד): הֵן לַה' אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, וְהָיִיתִי סָבוּר שֶׁתִּתֵּן לִי פְּרוֹפְקֹפְּיָא, הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה, הוֹגַעְתַּנִי בְּמַלְאַךְ הַמָּוֶת, הֵן שְׁבַקְתְּ גַּבִּי וְאָמַרְתָּ לִי הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת, וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל אַל בְּנֹתַי אַלְּלַי בָּנַי, כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם, בִּשְׁבִילְכֶם בִּי וּבְאָחִי יָצְתָה יַד ה'.