פרק ב · אות יד
יד יַעַשׂ ה' עִמָּכֶם חֶסֶד, רַבִּי חֲנִינָא בַּר אָדָא אָמַר, יַעֲשֶׂה כְּתִיב, כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם הַמֵּתִים, שֶׁנִּטְפַּלְתֶּם בְּתַכְרִיכֵיהוֹן, וְעִמָּדִי, שֶׁוִתְּרוּ לָהּ כְּתֻבּוֹתֵיהֶן. אָמַר רַבִּי זְעֵירָא, מְגִלָּה זוֹ אֵין בָּהּ לֹא טֻמְאָה, וְלֹא טָהֳרָה, וְלֹא אִסּוּר, וְלֹא הֶתֵּר, וְלָמָּה נִכְתְּבָה לְלַמֶּדְךָ כַּמָּה שָׂכָר טוֹב לְגוֹמְלֵי חֲסָדִים.