פרק א · אות ה
ה וַיֵּלֶךְ אִישׁ, גַּרְדּוּם, אֶלָּא בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חִבֵּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּיאָתָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִיצִיאָתָהּ, לְהַלָּן כְּתִיב (עזרא ב, סו): סוּסֵיהֶם, פִּרְדֵיהֶם, גְּמַלֵּיהֶם, בְּרַם הָכָא כְּתִיב: וַיֵּלֶךְ אִישׁ, גַּרְדוּם, אֶלָּא לְהַלָּן עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ יוֹצְאִין מֵהָאָרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ, לֹא יִחֵס הַכָּתוּב אֶת מָמוֹנָם. וַיֵּלֶךְ אִישׁ גַּרְדּוּם. לָגוּר בִּשְׂדֵה מוֹאָב, אָמַר רַבִּי לֵוִי כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שָׂדֶה עִיר, עִיר מְדִינָה, מְדִינָה אִפַּרְכְיָא. שָׂדֶה עִיר (מלכים א ב, כו): עֲנָתֹת לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ. עִיר מְדִינָה (יחזקאל ט, ד): עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלָיִם. מְדִינָה אִפַּרְכְיָא, שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה. הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיו, הוּא עִקָּר, וְאִשְׁתּוֹ טְפֵלָה לוֹ, וּבָנָיו טְפֵלִין לָהֶם.