פרשה ד · חלק ד
ותאמר רות המואביה אל נעמי [אלכה נא השדה ואלקטה בשבלים אחר אשר אמצא חן בעיניו, ותאמר לה, לכי בתי] (רות ב: ב) ר' ינאי אומר, בת ארבעים שנה היתה, שאין קורין בת אלא לבת ארבעים שנה.
ותלך ותבא ותלקט בשדה (רות ב: ג) עד כדון לא אזלת, ואת אמר ותבא? ר' יודן בר' סימון אמר, התחילה מסיימת לפניה בדברים.
ויקר מקרה א"ר יוחנן, מי שהיה רואה אותה היה מיריק קרי.
חלקת השדה לבעז מלמד שנתנו לה חלק ממי שהיה עתיד ליפול בחלקה.