רוקח על שיר השירים· רבנו אלעזר מגרמייזא
פרק ח
א
מי יתנך כאח לי – לא כקין להבל ולא כעשו ליעקב ולא כאחי יוסף ליוסף, אלא כיוסף לאחיו שנאמר "וינחם אותם וידבר על לבם"1043.
דבר אחר, מי יתנך כאח לי – יתנך בנתינת התורה, י' דברות תורה נביאים כתובים, זהו יתנך.
בחוץ אשקך – זה גליות1044. אשקך – אתפלל לפניך.
ב
אנהגך אביאך אל בית אמי – לירושלים בית אומתי1045.
דבר אחר, בית התורה1046.
אשקך מיין הרקח – יין לנסך1047.
דבר אחר, אנהגך – בתורה ובתפילה. מיין – מ-יין, יין של תורה1048 שנדרשת בע' פנים כמניין יין. הרקח – הר קח, תורה שנלקחה מהר סיני, וזהו הרקח. הרקח – חקרה, וכתיב "הכינה וגם חקרה"1049. מעסיס רמוני – זה התורה. רמני גי' ש', שיש בה דברים הרבה מש' – ש' הלכות במגדל הפורח באויר1050, ש' הלכות בצרת הבת1051, ש' הלכות בבהרת עזה1052, ש' הלכות בנטיעת קשואין1053, ש' משלי שועלים1054.
ג
שמאלו תחת ראשי – כאן נאמר ראשי ולא "לראשי"1055. תחת ראשי וימינו תחבקני ר"ת תורת – חיבוק על ידי תורה.
ד
השבעתי... מה תעירו ומה תעוררו – זו כנגד גלות בבל ואדום, והיא משונה מגלות שלפניה, לכך שינה ואמר מה תעירו וכו', ולמעלה נאמר "אם תעירו"1056.
האהבה עד שתחפץ ר"ת שעה, כך ג' פעמים בספר שיר השירים1057, הרי ג' שעה, כי לעתיד לבא1058 בג' שעות שנאמר "עתה אקום" א', "[עתה] ארומם" ב', "עתה אנשא"1059 ג' – במדרש שיר השירים1060.
ה
מי זאת עולה... מתרפקת על דודה – נושע ונפדת וכפרם על ידי דודה. דודה – מתפללת לדודה1061 י"ט ברכות, כמניין דודה.
תחת התפוח עוררתיך – אלו ישראל אומרים להקב"ה תחת הר סיני1062 עוררתנו1063, וזהו תפוח1064. שם נתרציתי לקבל תורתך וגרמתי שבאת בבקר ב"קולות וברקים"1065 כאשה הגורמת שבעלה מתעורר בשבילה, וזהו עוררתיך.
דבר אחר, תחת התפוח עוררתיך – תחת הר הזתים, שמה גרמתי שיעמדו רגליך עליו ושם יחיו המתים, ובאהבך עמך אתה עושה וכתיב "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזתים"1066.
שמה חבלתך אמך – אומתך היתה בחבלי יולדה תחת הר סיני מחמת אימת קול הדיבור, כי יצאתה נשמתם מכח הדיבור1067, וזהו חבלתך – לשון חבלי יולדה1068, אמך – אומתך. ושמה חבלתך ילדתך – היולדת ממך, כנסת ישראל הנולדה כאילו ממך נולדה וכתיב "העמוסים מני בטן הנשואים מני רחם"1069. שמה אותיות משה. אמך – ך' ת"ק1070, הרי אמך גי' ישראל.
דבר אחר, חבלתך אמך – אומתך, נעשית לך שם חבל גורל1071 מאחר שקבלה התורה.
ו
שימני כחותם – זו המילה שהיא חותם1072. שימני אותיות שמיני – "וביום השמיני ימול"1073. דבר אחר, שימני אותיות שי מני – קבל שי – דורון, ממני. זו מילה או קרבנות ותפילה. ש"י מנ"י – שם יתברך, קבל ק' ברכות כמניין מנ"י – יש מנ"י ברכות. כחותם – חיתום ברכות.
דבר אחר, שימני גי' ת"י – כך עמד בית ראשון, ואז שם אותם כחותם. שימני גי' משכן. כחותם על לבך ס"ת מלך, כמלכה שהמלך חתמה על לבה ועל זרועה שאל תשכח ממנו. כחותם וכחותם מלאים ו"ו, רמז "והאבנים תהיינה על [שמות בני ישראל] שתים עשרה"1074 – ו"ו גי' י"ב.
כי עזה כמות אהבה – ישראל מומתין על אהבתו של הקב"ה1075.
על זרועך כי עזה ס"ת היכל, אין זזים מהיכל תורה ותפילה.
קשה כשאול קנאה – קרח ועדתו שקינאו באהרן ירדו שאולה1076. רשפי אש שלהבת יה – "ואש יצתה מאת י"י ותאכל את החמשים" וכו'1077, זהו שלהבת יה.
דבר אחר, רשפי אש שלהבת יה – זה אברהם, הוא שנשלך לכבשן האש1078.
דבר אחר, חנניה מישאל ועזריה בכבשן ועמהן גבריאל מלאך של אש1079, וזהו שלהבת יה – מלאך של יה. אש שלהבת יה גי' חנניה מישאל ועזריה וגבריאל1080.
דבר אחר, רשפיה אותיות שרפיה, כגון ר' חנניה בן תרדיון וחביריו1081.
אש שלהבת יה גי' אלו מלאכי השרת1082, וסמיך ליה "מים רבים"1083 רמז גם מלאכים של מים יש, ואין אלו מכבין את אלו1084, וזהו לא יוכלו לכבות.
ז
מים רבים – אלו האומות אין יכולין לכבות האהבה שבין הקב"ה לישראל, וזהו לא יוכלו לכבות1085. לא יוכלו לכבות את ר"ת אליל, אינן יכולין האומות לכוף את ישראל לעבוד ע"ז, נבוכדנצר את חנניה וחביריו1086 וגם המן את מרדכי – "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה"1087.
דבר אחר, מים רבים – ד' מלכיות, רבים נוטריקון רום בבל יון מדי. את האהבה – לא יוכלו לחתום. ביד1088 דניאל התפילה – י"ח ברכות1089, כמניין האהבה. דבר אחר, לכבות מהן התורה הנדרשת בי"ג מדות1090, כמניין אהבה, וי"ג בריתות של מילה1091 כמניין אהבה.
נהרות לא ישטפוה, נהרות – אלו האומות1092.
לא ישטפוה אם ס"ת מאה, וגם אותיות מאה סמוכין יחד – מאה ברכות.
מים רבים לא יוכלו – מים הזידונים1093 של שמד אומה הרשעה. לא ישטפשוה אם – 1094אומה. אם יתן איש את כל הון ביתו – כמו בלק דכתיב "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף"1095. דבר אחר, המן שנאמר "עשרת אלפים ככר כסף"1096. ישטפוה אם יתן ס"ת המן.
האהבה א', באהבה ב' – ק"ש שחרית וערבית.
ח
אחות לנו קטנה – זו כנסת ישראל1097, וכאילו עליונים אומרים כך על ישראל1098. אחות לנו קטנה ושדים אין גי' היא כנסת ישראל1099.
ושדים אין לה – מעט תלמידים חכמים יש המניקים תורה כשדים. וחכמים דרשו זו עילם שזכתה ללמוד ולא זכתה ללמד1100, זה היה דניאל שלא העמיד תלמידים, וזהו ושדים אין לה. ושדים אין לה ס"ת מנ"ה גי' דניאל. דבר אחר, לנו קטנה ר"ת ל"ק גי' חזקיה, שלא היו לו תלמידים.
אחות לנו – אברהם שהיה יחיד בדור1101, הרי קטנה. לנו קטנה גי' באברהם. ביום שידובר בה – שישליכנו אמרפל לכבשן האש1102.
דבר אחר, אחות לנו – חנניה וחבריו. ביום שידובר בה – שישליכם נבוכדנצר לכבשן האש1103.
דבר אחר, אחות לנו – זה דניאל. שידובר בה – שישליכוהו לגוב אריות1104.
דבר אחר, אחות לנו – זה דורו של מרדכי ואסתר. שידובר בה – "להשמיד להרוג ולאבד"1105. ושדים אין לה ס"ת המן.
אָחוֹת ג' בקרייה – אחות לנו קטנה, "ולאבשלום... אחות... ושמה תמר"1106, "הוי אחי והוי אחות"1107, הרי ג' – כהנים לוים וישראלים.
ט
אם חומה היא – קבועה בהק"בה כחומה הקבוע1108. טירת כסף – בית המקדש1109. נצור עליה לוח ארז – נביא עליה את סנחרב מלך אשור, וכתיב "הנה אשור (כ)ארז בלבנון"1110, וזהו לוח ארז.
דבר אחר, נצור עליה לוח ארז – המן יעמיד עץ ארז1111 "גבוה חמשים אמה"1112.
ואם דלת היא ר"ל במצות1113. עליה טירת כסף גי' זה היא הבית המקדש1114.
י
אני חומה ושדי – אני קבוע כחומה ושדי כמגדלות. אז הייתי בעיניו ר"ת אהב, אוהב אותי.
יא
כרם היה לשלמה – למלך שהשלום שלו1115. כרם – אלו ישראל שנאמר בו "כי כרם י"י צבאות בית ישראל"1116.
דבר אחר, כרם מתחיל בכ', אברהם שהיה בכ' דור1117. כרם גי' זה אברהם. היה וכתיב "אחד היה אברהם"1118. היה גי' כ', אברהם שהיה בכ' דור. בבעל המון – "אב המון גוים"1119. כרם היה לשלמה – "כרם היה לידידי"1120, הכל מדבר באברהם או בישראל. נתן את הכרם לנוטרים – מסר את שרה ביד אבימלך1121 ופרעה1122. איש יביא בפריו אלף כסף – וכתיב "הנה נתתי אלף כסף לאחיך"1123.
דבר אחר, נתן את הכרם לנוטרים – אלו האומות1124. איש יביא – איש זה המן שנקרא "איש צר ואויב"1125. יביא בפריו – בעבור ישראל. אלף כסף – "ועשרת אלפים ככר כסף אשקול"1126. יבא חסר י' – "עשרת אלפים ככר כסף".
דבר אחר, יביא בפריו – עתידין האומות שיביאו דורון וכסף, וכתיב "להביא בניך מרחוק כספם וזהבם אתם"1127, וזהו איש יביא בפריו – יבא כתיב יביא קרי, יבואו ויביאו.
יב
כרמי שלי לפני – כאילו הקב"ה אומר תביאו לפני את כרמי.
דבר אחר, כאילו האומות אומרים כך – הכרם שמסרת בידינו, הנה הבאנו אותן לפניך שנוליכנו אליך – "והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה'"1128, וזהו כרמי שלי לפני, והביאו אליך. האלף לך שלמה – הבאנו אליך למצא חן בעיניך. הָאֶלֶף ג' בקרייה – האלף לך שלמה, "וצלע האלף... היא ירושלים"1129, "ואת האלף ושבע"1130 – האלף לך שלמה להביא ישראל וממון רב לירושלים, וזהו "וצלע האלף... היא ירושלים" ויביאו כסף לרוב, וכתיב "ואת האלף ושבע [המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם]" (וגו'), כלומר ממון יביאו לרוב. האלף לך שלמה ומאתים לנוטרים – כי כתיב "ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמישיתו עליו"1131, כך האומות יוסיפו חומש כי אכלו את ישראל שנאמר "כי אכלו את יעקב"1132, וישראל נקרא קדש שנאמר "קדש ישראל ליי'"1133, ומאתים זהו חומש מאלף1134, וזהו מאתים לנוטרים וכו'.
דבר אחר, האלף לך – יתנו להקב"ה. ומאתים – יתנו לתלמידי חכמים. והם נוטרים את פריו – "והיה סחרה ואתננה קדש ליי'... כי ליושבים לפני ה' (אתננה) [יהיה] סחרה" וכו'1135, וזהו לנוטרים את פריו.
יג
היושבת בגנים – סנהדרין, היושבת בגנים של תורה. הישבת חסר וי"ו – ג' בתי דינין היו1136 וג' שורות1137, הרי ו', לכך חסר.
דבר אחר, יושבת בגנים – בארץ ישראל.
דבר אחר, בגן עדן. הישבת חסר ו', אותיות היש בת בגנים – יש בתו של הקב"ה בגנים, הן ישראל1138.
חברים מקשיבים לקולך – כאילו מדבר לאליהו הנביא, ישראל מצפים לקול בשורתך, והוא בגן עדן, וזהו בגנים. הישבת – התשבי, אליהו התשבי1139.
דבר אחר, היושבת – תשובה י', חוזרים בתשובה י' ימים מראש השנה ליום כפורים, וזהו מקשיבים לקולך, לקול תורה לקול נביאים. בגנים חברים גי' שס"ה – העוסקים בשס"ה מצות ובשס"ה יום. חברים – תלמידי חכמים. דבר אחר, שני תלמידי חכמים העוסקים יחדיו בתורה כתיב "אז נדברו יראי יי' איש אל רעהו"1140, וזהו חברים.
יד
ברח דודי מן הגלות, אחר רד"ו1141 כמנין ברח.
דבר אחר, ברח דודי – הוא ברח מן ירושלים לעת החורבן1142. ברח אותיות חרב. ודמה לך לצבי – מה הצבי חוזר למקומו1143, כך יחזור הקב"ה למקומו, וכתיב "שבתי לירושלים ברחמים"1144. על הרי בשמים – בגן עדן1145. דבר אחר, ירושלים1146. הרי בשמים גי' זה ירושלים1147.
סוף הספר