רוקח על שיר השירים· רבנו אלעזר מגרמייזא
פרק ז · יב
לכה דודי נצא השדה – אנו צאן שלך, רעה אותנו כרועה את צאנו בשדה מפני החיות, כך "רעה עמך בשבטך צאן נחלתך"1020 בגלות מפני הגוים. נצא אותיות צאן. נצא – כלומר אתה ואנחנו, כל מקום שגלו ישראל גלה שכינה1021. נצא השדה גי' הגליות1022. נלינה בכפרים – בכופרים בך וכו'1023. דבר אחר, בכפרים – גלות מכפרת1024.
דבר אחר, לכה דודי נצא מן הגלות ונבא לירושלים שנקרא "שדה"1025. נלינה בכפרים – מקום כפרה סליחה ומחילה. לכה דודי נצא השדה גי' מן הגל(י)ות.
דבר אחר, נצא השדה לגן עדן. נלינה בכפרים – "כפרים עם נרדים"1026.
לכה דודי נצא השדה – כל הפסוק בר"ת גי' מלאכים, כי גם הם בגליות עם ישראל. נצא גי' מלאכים.