רוקח על שיר השירים· רבנו אלעזר מגרמייזא
פרק ד · טז
עורי צפון ובואי תימן – אלו גליות646 – "אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי"647.
עורי צפון ר"ת עץ – לולב מעלה ומוריד מוליך ומביא648 צפון ודרום.
ובואי תימן – ובואי ד' בקרייה, "ובאי שכבי עמו"649, "ובואי אל המלך"650, "ובואי בחשך"651, וכולן על תשמיש המטה. "ובאי אל המלך" – כי בת שבע קינחה בי"ג מפות כי שמשה מטתה652. "ובואי חשך" – שכבי עמו, מאפיל בטליתו ומשמש653. "ובאי שכבי". עורי צפון ובואי תימן – לעולם יתן מטתו בין צפון לדרום654.
הפיחי גני – ריח גן עדן.
דבר אחר, עורי – עורי המתים, תבא הרוח מצפון ותימן בתוך המתים, וזהו הפיחי גני, כמו שנאמר "מארבע רוחות באי הרוח ופחי בהרוגים האלה"655. וזהו הפיחי – יחי המת, וזהו "ופחי בהרוגים האלה ויחיו" וזה הפיחי – יחי.
דבר אחר, עורי צפון ובואי תימן – זה רוח הקדש הפיחי. הפיחי בנביאים, וזהו גני גי' נביא.
יזלו בשמיו – דברי תורה. יזלו גי' גן – החומש ג"ן פרשיות.
דבר אחר, בשמיו גי' משיח, יבא דודי לגנו – לבית משכבו ומקדש, ויאכל פרי מגדיו – יקבל קרבנות656. ובית שני עמד ויאכל פרי מגדיו גי' תך, כך עמד בית שני.