רד"ק על תהילים· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק קמט
פסוק א
הללויה. אמר כנגד ישראל:
שירו לה' שיר חדש. כלומר לא יהיה להם די בשירים האלה הכתובים אלא הם יחדשו לו שיר:
תהלתו. תהיה נאמרת בקהל חסידים והם ישראל:
פסוק ב
ישמח, בעושיו. בלשון תפארת, וכן איה אלוה עושי:
פסוק ג
יהללו שמו. בפה ובכלי שיר יהללוהו שמו:
פסוק ד
כי. להם נאוה להלל יותר מכל עם בישועה שהושיעם כי בהם רצה מכל עם מפני שהם ענוים מכל עם:
פסוק ה
יעלזו. ישראל שהם חסידים לאל על כבודם ומנוחתם שיעמדו לעולם:
משכבותם. מנוחתם:
פסוק ו
רוממות אל. כשיבואו למלחמה עם גוג מגוג כך ירוממו האל כי שהוציאם מן הגלות, והתפלה תהיה בפיהם וחרב בידם: ופי' פיפיות. חרב בעלת שתי פיות שממיתה משני צדדים: ואמר בגרונם. לפי שיצעקו בתפילתם:
פסוק ז
תוכחות שיתוכחו עם מלכיהם למה בא עליהם:
פסוק ח
לאסור. ויתפשו מלכיהם ונכבדיהם חיים ויאסרום בזיקים ובכבלי ברזל:
פסוק ט
הדר. הוא המשפט הנגזר עליהם, או הכתוב בתורה ובנבואות הדר הוא אותו היום, יהי הדר לכל ישראל ועליו הללו יה: