רד"ק על תהילים· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק צג
פסוק א
ה'. כל אלה המזמורים עד לדוד מזמור הם עתידים על ימות המשיח וכאשר השלים בזה המזמור כי אז יכירו כל העולם כי הוא מלך על הכל ולא יתגאו בני אדם לפניו כמו שאמר נבוכדנצר אעלה על במותי עב אדמה לעליון ושאר מלכים ואז יכירו הכל כי לא ילבש מלכות גאות כי אם האל לבדו ולו לבדו המלוכה ואז ותאזר עוז:
ותכון תבל בל תמוט. כי לא יהיו שם עוד מרגיזי הארץ כי לא תהיה עוד מלחמה:
פסוק ב
נכון. אז יכירו כי נכון כסא מלכותך:
מאז ומעולם אתה. כלומר קודם העולם ואתה בראת העולם:
פסוק ג
נהרות. הוא משל על גוג ומגוג ועל המלכים כשיתקבצו להלחם על ירושלים כנהרות חזקים שנותנים קולם כדרכם כן הם יתנו קולם והמון רבים: ופירוש דכים. ענין שבר כמו תגלנה עצמות דכית:
פסוק ד
מקולות. כי ישאו קולם יותר מקולות מים רבים אדירים:
משברי ים. ויותר אדירים ממשברי ים:
אדיר במרום ה'. ואם יהיו אדירים ה' במרום אדיר הוא עליהם ויפילם וישפילם:
פסוק ה
עדתיך. הם הדברים הכתובים על ידי נביאיך המעידים על מלכותך יתקיימו אז מאד: ואמר מאד. כלומר שלא יהיה לשום אדם ספק בלבו אז בה:
לביתך נאוה. האל"ף מונעת בחטף פתח והשאר נחה בהם האל"ף: אמר לביתך. יהיה יפה ונאה קדש לאורך ימים שלא יחרב עוד:
ה'. הוא לשון קריאה ויש לפרש נאוה תאוה וחשק כלומר שכל אדם יתאוה ויחשק לביתך שהוא קדש לאורך ימים: