רד"ק על תהילים· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק מג
פסוק א
שפטני. קח נקמתי מהאויבים:
וריבה ריבי. כי אין בי יכולת לריב את ריבי:
מגוי לא חסיד. בבליים שמושלים בי אם היו חסידים היו אומרים האמת אתכם, אבל הם אינם חסידים ולא די שאינם חסידים אבל הם אנשי מרמה ועולה:
ומאיש. הוא דרך כלל על הגוי הנ"ל:
פסוק ב
מעוזי. בוי"ו עם זיי"ן הדגש, אמר כי אתה היית מעוזי מקדם ואיך זנחתני עתה בגלותי:
למה. הראשון רפה ומלרע והשני דגוש ומלעיל:
פסוק ג
שלח. כי הישועה היא האורה:
ואמתך. כי כן יחלתנו לקבצנו מכל העמי' ודבריך אמת:
המה ינחוני. יביאוני:
אל שמחת גילי. כי אין לי שמחה וגיל זולתו והוא שמחת כל שמחותי, והסמיכות למעלת השמחה:
ואודך בכנור. כמו שהיו עושים מתחילה הנגנים בכלי שיר על העבודה:
אלהים אלהי. כי אז יאמרו הכל כי הוא אלהי ולא זנחם אלהים:
פסוק ה
מה. אע"פ שלא זכר בזה המזמור נפשי אמר תשתחוחי כי שניהם ענין אחד ודברים אחדים: