רד"ק על מלכים ב'· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק א · פסוק טו
רד אותו. פי' עמו וכן וירד אתו אל המלך ירד עמו והלך אל המלך כי השר עלה אל קצה ההר ואליהו היה בראש ההר:
אל תירא מפניו. כי מתיירא היה שיוליכנו למלך והיה ירא מן המלך מפני שהתנבא עליו רע שימות או היה ירא מפני איזבל אמו: