רד"ק על ישעיהו· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק נג · פסוק ג
נבזה. אין צריך לומר שלא היינו חומדים אותו אלא אף נבזה היה בעינינו:
וחדל אישים. פחות שמבני אדם היה, או פירוש חדל הוא מאישים שלא היו מתחברים עמו:
איש מכאובות וידוע חולי. המכאובות והחולי הוא צער הגלות, ופירוש ידוע, כי ידוע ורגיל היה לעבור עליו עול הגלות:
וכמסתר פנים ממנו. היינו כמסתרים פנים ממנו שלא היינו רוצים להביט בו מרוב מאוס שהיינו מואסים אותו ולא חשבנוהו לכלום: