רד"ק על ישעיהו· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יד · פסוק כב
וקמתי עליהם. כלומר אתעורר עליהם להכריתם:
לבבל. פי' למלך בבל, ואמר לבבל כי בהכרת זרעו של מלך נכרתה ונחרבה בבל, או פי' לבבל ליושבי בבל כי כולם ימותו בחרב אבות ובנים יחדו:
שם ושאר. הכרתת השם הוא שלא ישאר לו דבר שיזכר שמו עליו, או יהיה ושאר קרוב כמו איש איש אל כל שאר בשרו, ואם זה בקמץ וזה בציר"י:
נין. הוא הבן:
ונכד. הוא בן הבן, וכן תרגם יונתן בר ובר בר: