רד"ק על דברי הימים א׳· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כט · פסוק כב
וימליכו שנית לשלמה. כי פעם אחרת המליכהו דוד כשבאה בת שבע אליו ונתן הנביא, ואותו היום צוה למשחו ולהמליכו כמו שכת' בספר שמואל (הש' מ"א א,טו-לה); ואז לא היו שם מישראל אלא אנשי ירושלם. ואחר כן הקהיל דוד כל שרי ישראל מכל השבטים, והמליכו לעיניהם פעם שנית:
וימשחו ליי' לנגיד ולצדוק לכהן. פי': וימשחו אותו ליי' לנגיד, ולצדוק משחו להיות כהן גדול. ומזה הפסוק סמכו רבותי' ז"ל (ב' סנה' כ,ב-כא,א) כי הבזה שהיו בוזזים ישראל מאויביהם – מחצה למלך ומחצה לעם; מקיש "צדוק" ל"נגיד": מה צדוק מחצה לו ומחצה לאחיו הכהנים, שנאמ' "והיתה לאהרן ולבניו" (וי' כד,ט), אף נגיד מחצה לו ומחצה לעם: