רד"ק על דברי הימים א׳· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כד · פסוק לא
אבות הראש לעמת אחיו הקטן. כך היה שמו – "אבות". ופי' "לעמת אחיו הקטן" – שלא היה הגדול ראשון ואחריו הקטן, אלא הפילו ביניהם גורלות גם הם כמו שעשו הכהנים: בין גדול ובין קטן, כאשר עלה גורלו כן היה. וכן אמ' "כקטן כגדול מבין עם תלמיד" (דה"א כה,ח); פי': המבין הוא הגדול והתלמיד הוא הקטן: