אור ברסלב
רד"ק על דברי הימים א׳ פרק כ › פסוק ו

רד"ק על דברי הימים א׳· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]

פרק כ · פסוק ו

פסוק ה

איש מדה. רוצה לומ': מדה גדולה; וכן "אנשי מדות" (במ' יג,לב). ובספר שמואל אומר "איש מדון" (ש"ב כא,כ); והנו"ן במקום הכפל, כנו"ן "מעֻזניה" (יש' כג,יא), "כי לא תמנו" (איכה ג,כב). או הנו"ן כנו"ן "זכרון" (שמ' יז,יד); והד"ל היתה ראויה להדגש לחסרון הכפל, ובא הנח תמורתו:

שש ושש עשרים וארבע. אמרו רבותי' ז"ל (ב' בכורות מה,ב): למה הוצרך לומר "עשרים וארבע"? כי אלו לא אמר "עשרים וארבע", הייתי אומר שש בשתי ידיו ושש בשתי רגליו; לכך אמ' "עשרים וארבע". ואלו אמ' "עשרים וארבעה" ולא אמ' "שש ושש", הייתי אומר באחת מידיו חמש ובאחת שבע; לכן אמר "שש ושש":

להרפא. כתב אדני אבי ז"ל (ספר הגלוי ערך "רף") כי אינו שם לנקבה, כי אם לזכר; והוא מן "רפאים" שהם ענקים (דברים ב,יא) – ומן "רפאים" יאמר האחד "רפא". וכאשר אמר "להרפא" כאלו אמר "לענק", והה"א לידיעה. והוא כת' באל"ף בזה הספר בזה הענין בשנים מקומות (כאן ולהלן פס' ח), ובספר שמואל כת' בה"א (ש"ב כא,כ); ואותיות אהו"י מתחלפות:

תוכן העניינים

רד"ק על דברי הימים א׳

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה